Search
  • ענת לוינסקי

בנק הזרע זה יותר כיף מטינדר...

"זה הרבה יותר כיף מטינדר!"


אמרה לי לפני כמה ימים מישהי בפגישה אישית, בעודה משתפת אותי איך זה בשבילה להסתכל על תורמים באתר של אחד מבנקי הזרע.


אז יש את מי שזה אשכרה כיף בשבילן

שנהנות מהחופש לבחור, מזה שהן מחליטות, וגם מזה שעבורן לפחות, יש בהסכמה לבחור בדרך אחרת, או רק להשתעשע איתה, הקלה אמיתית לעומת החווייה המתסכלת שלהן בעולם הדייטינג וההיכרויות.


ויש גם את מי שזה לא פשוט עבורן

שזה מרגיש להן הזוי

לשלם על זרע

ולבחור ככה, בלי להכיר

דרך מסך

ושעולה בהן קנאה, או עצב, או זעם

או ניתוק

או גם וגם

למה דווקא אני? למה ככה? ואיך אפשר לעשות את הבחירה הזו בכלל?


לפעמים דווקא עבור מי שרגילות לסמוך על האינטואיציה ותחושת הבטן, השלב הזה של בחירת תורם, של לעבור על פרופילים באתר אינטרנט או מתוך רשימה, יכולה להיות קשה ומציפה או מבלבלת.

כי גם שם אין מושלם

וכי זה עוד צעד, חתיכת צעד, בדרך שגם אם בחרנו בה, לרוב מפגישה אותנו עם הרבה- חששות, תהיות, האם ומתי זה יצליח? ואיך זה יהיה?

וגם כי המערכת שלנו לא רגילה לבחור כך- דרך מסך... לא בני זוג פוטנציאלים וגם לא תורמי זרע...


אז מה כן ניתן לעשות?

איך כן בוחרים, בחירה כזו שהיא גם חשובה וגורלית, וגם נעשית בצורה כל כך לא טבעית שיכולה להציף ולבלבל את המערכת?

ובכלל איך הולכים בדרך הזו שיש בה כל כך הרבה בחירות וצמתים והחלטות שהם לא אינטואיטיביים- בדיקות רפואיות, בירורקטיות, לשלם כסף על זרע, טיפולי פוריות, ועוד שלל דברים "הזויים".

איך בתוך זה אנחנו שומרות על החיבור לעצמנו? וגם מצליחות לא לקפוא אלא לבחור בחירות סבירות וטובות, ולהיות בתנועה על אף ההצפה וחוסר הוודאות?


יש כל מיני דרכים וכלים שיכולים לעזור. אשתף כאן בדבר אחד כזה שעובד מאוד עבורי.


דבר אחד שיכול לתמוך זה לזכור את גבולות האחריות והשליטה שלי.

באחריותי לקבל החלטות סבירות, לבחור תורם סביר. הוא לא חייב להיות מושלם, אפילו סביר להניח שהוא לא יהיה, ואז לקבל את זה שהנסתר רב על הגלוי- שגם עם תורם פתוח, מחו"ל, עם תמונת בוגר, וסקר גנטי מלא, אנחנו לא באמת יודעות... מי האדם, ואת מי הילד/ה שלנו יפגשו בבוא היום, ומה המשמעות של זה, והאם ומתי זה יעבוד בכלל.

ולהסכים לבחור, עם כל זה, בכל זה. את הבחירה הכי טובה שאנחנו יכולות, ואז לקפוץ מהצוק.

ולהתפלל.

לבקש מאלוהים, מהיקום, מהמזל, ממי ומה שלא יהיה שבבקשה ידאג לזה שזה יצא בסדר.

שניכנס להריון, ושההריון יעבור בשלום, וגם הלידה, ושיצאו ילדים חמודים ובריאים, ושבדרך שאין לנו כל יכולות לתכנן ולצפות אותה על כל פרטיה ועד סופה, הדברים יסתדרו ויהיו בסדר.


כמי שהיא כבר אמא אני יודעת להגיד שההסכמה לבחור גם בתנאים של חוסר וודאות היא קריטית. כאמא אני בוחרת בחירות כל היום, בחירות שיש להן השפעה על הבת שלי. כן/לא/לפצל/לדחות חיסונים, חינוך כזה או אחר, מתי לשים גבול ומתי לאפשר, על מה להתעקש ומה לשחרר, אינסוף דברים...

אני חושבת *המון* על הבת שלי, על מה חשוב לי להעניק לה, על המסרים שהיא מקבלת מהעולם וממני, ויחד עם זאת אין לי לי באמת מושג מה המשמעות ולאן ייקחו אותי וגם אותה החיים. מנסה לבחור בחירות סבירות, אחראיות, בשאיפה אפילו טובות, לפעמים מצויינות, ומשחררת. סומכת עלי ועליה ועל היקום והחיים. זה לא בשליטתי באמת.


מברכת אותנו בבחירות טובות, ובמזל טוב, שדברים ייסתדרו עבורינו, כל אחד בדרכו בדרך הטובה והמיטיבה ביותר.


ואם את חושבת על אימהות יחידנית או על הקפאת ביציות, או נמצאת כבר בדרך, ורוצה תמיכה פרקטית ובעיקר רגשית, בבחירת תורם, או רופא, או הזרעות/IVF, או בלהבין איך את עושה את זה כלכלית, מוזמנת מאוד ליצור איתי קשר.


שיהיו לנו ימים טובים ומבורכים

ענת

050-9020403


17 views0 comments