לידה שקטה כיחידנית

ענתוש, כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב לך, כותבת מוחקת, מחפשת את המילים שיתארו בצורה הכי מדויקת את מכלול התחושות שעולות בי. למעלה משלוש שנים בתהליך האישי שלי, שנתיים וחצי מתוכם היית שם וליווית אותי, צעד-צעד.

שני הריונות, ילדה אחת... כמה שמחה נכחה שם ואיך הכל נצבע שחור ברגע אחד אפל במיוחד. אובדן. אובדן של דרך, תינוקת, עצמי. לב שנסגר ובזכותך לאט לאט נפתח מחדש מההסתגרות הזו. קושי אדיר לקום מחדש על הרגליים ולהמשיך בדרך החדשה-ישנה כדי להגשים ולזכות להיות אמא. הרבה נפילות, המון מתח, רגעים של רצון לחדול ויד בוטחת שליוותה, תמכה, הייתה- היד שלך. תמימות שנותרה מאחור ולעולם לא תשוב עוד.

רגעים קשים, מרגשים, מטלטלים- בכל אלו היית, תמכת, הסתכלת בעיניים הטובות וחיפוש אחר נקודות אור חיוביות שיאפשרו לצעוד עוד צעד בתהליך. הריון שני מתוח במיוחד, חרדות בשמיים, עננה מרחפת, רצון לקום בתום תשעה חודשים ולאחוז אותה. קושי להנות מההריון, מהדרך עצמה.

את האמנת בי, בדרך שלי, בהריון שלי, במסע שחייב להסתיים אחרת.

לא יאומן שהקסם שלי אוטוטו חוגגת חודשיים ואת הכי דודה שלה (מזהה את הקול שלך גם אם הרבה זמן לא שמעה אותו).

זכיתי פעמיים לחוות הריונות ולא להרגיש לבד, לפגוש פנים אל פנים (גם אם לקח זמן) ולב אל לב נשים נוספות שהן קהילה, שהן בית. חיבורים שנוצרו בזכותך, תחת הנחייתך.

אני יודעת שלא יכולתי לעשות בחירה נכונה יותר עבור עצמי כדי לרכך את המסע הקשה הזה, כדי לאפשר לעצמי לבכות ולשמוח גם יחד ולהרגיש שזה בסדר וטבעי להיות בגם וגם הזה, כי איבדתי משהו יקר ובחרתי לקום ולהמשיך כדי לזכות ולהגשים למרות הכל.

תודה עלייך, על החוכמה, הלב, הרגישות, הידיים המחבקות והעיניים הטובות. אוהבת המון, שלומית

***

*** יש מילים שחשוב לי ממש לפרסם. לא כדי להאדיר את עצמי, קטונתי, ממש, אלא כדי להזכיר לכולנו, ובפרט למי שנמצאת עכשיו במחשכים, שאנחנו לא חייבות להיות שם לבד.

לידה שקטה היא אחד הדברים הנוראיים ביותר, הקשים ביותר שאישה יכולה לעבור. לעבור לידה שקטה כיחידנית, שזהו ילדה הראשון והיא חוזרת לבית ריק, ובגיל מבוגר יחסית ולאחר טיפולים, זה סיוט שאין מילים לתארו ושאני מאחלת שאף אישה לא תדע לעולם.

אני מניחה את זה כאן עם לב שמקווה ששום אישה לעולם לא תחווה זאת יותר, אבל מתוך ידיעה כואבת שעבור חלקנו זהו חלק מהמסע.

מחזיקה בליבי ונושאת תפילה עבור כל אותן הנשים שעברו לידה שקטה, בפרט כיחידניות, וביניהן גם טלי אחותי האהובה, לבחירה בחיים, ולו קצת בכל רגע, להריונות בריאים ולידות בידיים מלאות, ולמציאת המקום בחיים ובליבנו לילדים שאיבדנו וגם לאלה שמגיעים בסופו של דבר.