Search
  • ענת לוינסקי

לכל מי שרוצה קצת אופטימיות...

לפני קרוב לשנה פרסמתי פוסט עם קול קורא לגברים עבור גאיה, הבת שלי.

מי שעוקבת אחרי כבר זוכרת ויודעת שנוצר לנו קשר מקסים עם שני גברים מהממים, דגן ואמנון.


מה שרובכן לא יודעות, זה שבעקבות הפוסט הזה פנו עוד גברים "שהעברתי" ליחידניות אחרות שגם ביקשו לאפשר לילדהן לבסס קשר קרוב ומיטיב עם גבר.


לפני חודשיים בערך יצא לי לפגוש את אחד מהגברים האלה. התרגשתי כל כך לשמוע על הקשר מתוך הזווית שלו. על המתנה שהקשר הזה מהווה גם עבורו.


זה לעולם לא יפסיק לרגש אותי עד כמה כולנו, גברים, נשים, ילדות, ילדים, זקוקים לקשר, לתחושה שאנו משמעותיים עבור מישהו, ועד כמה זה מזין עבורינו.


מתוך מקום דומה, אך שונה, יצרתי לאחרונה גם את הקבוצה עושות מקום לאהבה-

קבוצה לאימהות יחידניות שמבקשות להכניס אהבה וקשר זוגי לחייהן.


אתמול היה המפגש השני שלנו, והאמת? אני לא מפסיקה להתרגש ממה שקרה שם.

גם בלילה, למרות העייפות, המשכתי שוב ושוב להסתובב ולהתהפך.


ההסכמה של הנשים בקבוצה להסתכל עמוק לתוכן פנימה, לזהות חששות, התנגדויות, דפוסים, וגם את הצרכים שיושבים תחתיהם היא סופר מרגשת עבורי.

צעד אחר צעד לדייק את אשר הן מבקשות ושחשוב להן, לעבור מתודעה של צרכנית לתודעה של יוצרת, להסכים להיפתח, להתגמש, להתרכך, לעשות לאט לאט ובהקשבה את המעבר מתודעה שאומרת אני לא צריכה, או אין לי מקום, לתודעה ששואלת איך זה יכול להיות אפשרי ומיטיב.

אני מאמינה ויודעת שכתוצאה מכך יגיע שפע של דברים (וגברים) טובים.


אז לוקחת רגע כדי לפרסם את זה, כדי להזכיר שהטוב אפשרי וקיים בעולם.

מאחלת לכולנו שפע בריאות ושמחה והצלחה וימים טובים טובים

ענת


1 view0 comments