איך עברתי מפחד לאחריות ואהבה עצמית

משתפת בכמה מילים שכתבתי לקראת הערב הפתוח הקרוב שיתקיים ביום שני בערב שבוע הבא (הקישור לערב בדף האירועים הקרובים).

אני זוכרת את עצמי בוכה למשפחה שלי כשרק התחלתי את התהליך-

"אני אתמוטט, יהיה לי קשה, תהיו חייבים לעזור לי"

כבר ידעתי שאני הולכת בכיוון של אמהות יחידנית, אבל הדימוי שהיה לי בראש היה של עצמי מרוטה לחלוטין, אחרי שלא ישנתי אלוהים יודע כמה זמן, נואשת וטרוטת עיניים...

זה לא היה מלבב...

הפחד מללכת עוד צעד בדרך הזאת שהרגישה קצת כמו הדרך אל האבדון, הציף אותי מאוד.

עצם המחשבה על אמהות יחידנית, מבנה משפחתי שונה כל כך מזה שעליו גדלתי (גדלנו), הציף בי פחדים ושאלות רבות-

איך אסתדר מבחינה כלכלית?

איך מי יעזור לי בתפקוד היומיומי ולאיזו עזרה אזדקק בכלל?

מה תהייה השפעתם של ההורמונים?

והאם בבחירה שלי בדרך הזו אני גוזרת על עצמי חיים של לבדות?

באותו שלב התחלתי עוד לא גידלתי בתוכי את הכלים ואת המיומנויות שאפשרו לי מאוחר יותר, עם כל צעד נוסף שהסכמתי ללכת בדרך, לגדל את האחריות הנדרשת כדי לעשות את הדרך הזו בטוב- עבורי וברבות הימים- עבור גאיוש, הבת שלי.

בחלק גדול מהשיחות שאני מקיימת עם נשים שמתלבטות לגבי הורות יחידנית או כבר עושות צעדים ראשונים בדרך הזו, הפחדים האלה עולים.

אני שמחה בהם.

אני קצת יותר דואגת למי שלא מפחדת.

הורות זה קסם, זה אדיר, וזה גם מפגיש ומעייף ומאתגר, וטוב להקשיב לפחדים, ולהקשיב לצרכים שמסתתרים מאחוריהם, ולצאת למסע- שמטרתו לא רק להביא ילד/ה לעולם, אלא לעשות את זה בטוב, ברווחה. עבורנו ועבורם.

בדיוק מתוך המקום הזה, שיודע שזה אפשרי, אני עושה היום את מה שאני עושה.

מלווה, מייעצת ותומכת בנשים בנוגע לפוריות ובדרך לאמהות יחידנית.

שבוע הבא, ביום שני בערב, ה3.8, יתקיים ערב לנשים שנמצאות בתחילת הדרך. שעדיין מתלבטות, או עושות צעדים ראשונים. כל הפרטים בדף האירועים הקרובים.

ב25.8 יתקיים ערב שמטרתו לתמוך בהערכות כלכלית נכונה לקראת אמהות יחידנית. קראנו לו לחיות ברווחה :-) כל הפרטים גם על הערב הזה בדף האירועים הקרובים.

ונוסף עליהם יש גם קבוצות לנשים בשלבים שונים של הדרך, והכנה ללידה ליחידניות, והרבה מפגשים אישיים.

מוזמנות מאוד להיות איתי בקשר להרשמה ולפרטים נוספים.

מאחלת לכולנו בהצלחה רבה בכל ליבי <3

ענת (בתמונה, אני לפני שהפכתי לאמא, עם תינוקת של קולגה לשעבר. כשהחזקתי אותה עלי, הלב פתאום שקט ונרגעו כל הפחדים. תודה לך יובל קטנטנה)